#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בחמץ אחר הבדיקה?	"צריך ליזהר להצניע החמץ שהוא רוצה לאכול ולבער במקום משומר [וגם צריך ליזהר בחמץ שבשעת הבדיקה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)], והעולם אינם נזהרים אלא בחמץ שמוצאים בשעת הבדיקה אבל שאר החמץ מוליכין אותם אנה ואנה ולא שפיר עבדי (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [ולא ידענו ממנהג זה (ערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;)], וכתב החיי&quot;א דאין עליו שם בדיקה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) {ולכאורה מיירי באופן שיש חשש שנכנס החמץ למקומות שכבר בדוק}"	סימן תלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי לשרוף החמץ מיד בלילה?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) הביא שכך נהג רבינו יהודה משפיר&quot;א לשרוף מיד בלילה כדי שלא יגררה העכבר, אבל המהרי&quot;ל ס&quot;ל שלא ישרוף בלילה אלא למחר כדי שיזכור לבטל החמץ עוד הפעם, והדרכ&quot;מ הוסיף עוד טעם מפני שילפינן שריפת חמץ מנותר ואין שורפין נותר אלא ביום"	סימן תלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי הוא מחויב לחזור ולבדוק עוד הפעם?	"אם ראה עכבר נוטל חמץ בפניו [ולא אמרינן דאכלתו דאין ספק מוציא מידי ודאי (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם)] א&quot;נ הניח י&#x27; ככרות ומצא ט&#x27; וחסר אחד מהם [ואם ביטלה יש צד בתוס&#x27; דא&quot;צ לחזור ולבדוק דאמרינן ספק דרבנן לקולא ודלמא אכלתיה אבל אנן מחמירים בכל אופן (עי&#x27; לקמן סי&#x27; תל&quot;ח סע&#x27; א&#x27;)]"	סימן תלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא חוזר ובודק, האם הוא מחויב 1) לברך עוד הפעם 2) לבטל עוד הפעם [אם לא מצאו]?	"1) הח&quot;י כתב דא&quot;צ לברך פעם אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), וביאר במ&quot;ב עו&quot;ה דהברכה ראשונה קאי על כל החמץ שיבער למחר אפי&#x27; אם בא לרשותו ממקום אחר 2) הר&quot;ן כתב דצריך לעשות ביטול עוד הפעם [והשיג עליו הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) הרי בביטול לא אמר &quot;בהדין ביתא&quot;, ותי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דהכא מיירי כשהיה ידוע לו בשעת הביטול ורק אח&quot;כ נטלו העכבר ועל כן צריך לחזור ולבטל], ומיהו מסיים המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דנוהגין לסמוך על הביטול בשעת השריפה [וביאר המחה&quot;ש דמדינא צריך לבטל מיד בלילה ולא יסמוך על הביטול ביום אבל הכא כבר קיים תקנת חז&quot;ל לבטל בלילה אלא במקרה אבד ככר אחד ולזה יכול לסמוך על הביטול ביום] (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכפות עליו את הכלי?	"הב&quot;ח ס&quot;ל דאינו לכתחילה וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; ת&quot;מ) בחמצו של גוי דצריך לעשות מחיצה ואינו יכול לסמוך על כפיית כלי, אכן קיי&quot;ל כהמחבר דמותר לכתחילה, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דהתם חיישינן שמא יבוא לאוכלה משא&quot;כ הכא החשש הוא שמא אדם יגלהו ויבא עכבר ומגררה ומבואר במס&#x27; פרה (פי&quot;א מ&quot;א) דלא שכיח לאדם לגלות כלי, ומיהו כתב המג&quot;א דצריך להיות כלי רחב (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) דהיינו כלי שא&quot;א לעכבר לגלותו אבל כיסוי מטפחת וכיוצא בו אינו מועיל דדרכם לגלות [והערוה&quot;ש (שם) מדייק מהטור דלכתחילה עדיף לתלות החמץ באויר אבל לכפות עליו כלי אינו לכתחילה כ&quot;כ דעדיין יש אפשרות שאדם יגלהו ואח&quot;כ יבא עכבר, אבל המחבר כתב דאפי&#x27; לכפות עליו כלי הוא לכתחילה]"	סימן תלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניחו 1) בכלי עם כיסוי 2) בתיבה?	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דאינו לכתחילה דדרכן של שרצים לגלות כלים (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) 2) מבואר בחו&quot;מ (סי&#x27; רצ&quot;א סע&#x27; י&quot;ג) דתיבה אינה שמורה מעכברים וממילא אינו יכול להניחה שם, אבל כתב המחבר דיכול להניחה בתיבה שאין העכבר יכול להגיע לשם (ביה&quot;ל ד&quot;ה או)"	סימן תלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כפה עליו כלי ולא מצאו?	"אין דרכן של שרצים לגלות וממילא יכול לסמוך דאדם בא ונטלו ועל כן א&quot;צ לחזור ולבדוק, אמנם כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דוקא כשהוא במקום שא&quot;א שתינוקות נטלו (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תלד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לעשות ביטול?	"מדאורייתא קיי&quot;ל דסגי בבדיקה לחוד אפי&#x27; אם נשאר חמץ ברשותו כל זמן שאינו ידוע לו, ומ&quot;מ חיישינן שימצא חמץ [ולא פירורין דבטלי ממילא] וישהה מעט קודם שישרפנו ויעבור על ב&quot;י וב&quot;י (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), אבל כל זמן שאינו מוצאו אינו עובר עליו דהוי חמץ שאינו ידוע. [והא דכתב הטור דאלמלא ביטול אם נשאר חמץ בביתו עובר על ב&quot;י וב&quot;י, המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) פי&#x27; דס&quot;ל להטור דעובר עליו בשוגג, אבל הערוה&quot;ש (סע&#x27; ז&#x27; - ח&#x27;) השיג עליו דזה אנוס ולא שוגג אלא פי&#x27; כוונת הטור על דרך הרמב&quot;ם דאם היה דעתו על החמץ ואח&quot;כ שכחו אז עובר על ב&quot;י וב&quot;י דהוי קרוב למזיד אבל אם לא היה דעתו עליו כלל אינו עובר עליו, אבל פשוט דאם לא בדק כראוי עובר אם נמצא חמץ במקום שמכניסין בו חמץ אע&quot;פ שלא ידע בו מתחילה [דלא כמג&quot;א דכתב דאינו עובר על חמץ שאינו ידוע כלל] (ערוה&quot;ש שם)]"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי ראוי לעשות הביטול 1) מדינא דגמ&#x27; 2) בזמן הזה?"	"1) איתא בגמ&#x27; דראוי לעשות הביטול בשעה ששית דהוא זמן שריפה אחר זמן איסורו אבל כיון שא&quot;א לבטלו בשעה זו דכבר יצא מרשותו מדרבנן וא&quot;א לתקן לבטלו קודם לכן דאינו זמן מסוים וחיישינן שמא ישכח ממילא תקנו לבטל בלילה מיד אחר הבדיקה 2) כתב הרא&quot;ש דיש לבטל גם ביום מיד אחר השריפה [דבזמנו נהגו לשרוף בסוף שעה חמישית (קרבן נתנאל) {ואפשר משום דבזמן הגמ&#x27; היו עניים והיו מדקדקין שלא להפסיד החמץ בחנם משא&quot;כ בזמן הראשונים כבר נתעשרו קצת ולא היו מדקדקין כ&quot;כ והיו שורפין בסוף חמישית}] שמא נשאר לו כזית חמץ ממה ששייר לאכול ביום (טור, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נהגו לשרוף סוף שעה חמישית למה אינו יכול לסמוך על הביטול ביום לחוד?	"1) תי&#x27; הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) דלמנהג דידן כל אחד שורף מתי שירצה ואינו זמן מסוים (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)&lt;br&gt;2) המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) תי&#x27; דחיישינן שמא ישכח לשרוף עד שעה ששית"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בביטול ביום, האם צריך לבטל קודם או אחר השריפה?	"כתב הרמ&quot;א דצריך לבטל אחר השריפה כדי לקיים מצות שריפה בחמץ שלו, ומפני זה צריך להקדים לשרוף קודם שעה ששית כדי שיהא לו פנאי לבטל אח&quot;כ קודם תחילת שעה ששית (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) {ולכאורה צ&quot;ע דהמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) הביא הר&quot;ן דאין הביטול כמו הפקר דעלמא אלא הוא גילוי דעת דאינו רוצה החמץ לבא לרשותו, ועל כן מהני אפי&#x27; ע&quot;י שליח, וא&quot;כ למה נחשב כחמץ שאינו שלו, ובפרט דעדיין לא הגיע לחצות היום וא&quot;כ עדיין לא יצא מרשותו כלל, ואמנם מצינו בסידור יעב&quot;ץ דיש לבטל קודם השריפה (עי&#x27; פסק&quot;ת אות ח&#x27;), וי&quot;ל בדוחק דכשהוא מבטל החמץ מעצמו הוא עושהו הפקר ממש אבל כשהוא מבטלו ע&quot;י שליח א&quot;א לעשותו הפקר ממש אלא הוא מגלה דעתו דלא ניחא ליה שהתורה עושהו ברשותו, ולפי&quot;ז יש עצה לבטל החמץ בדעת דלא ניחא ליה לחוד קודם השריפה, וצ&quot;ע}, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ח סע&#x27; ג&#x27;) אם עדיף לעשות המכירה קודם או אחר השריפה"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בשעת הדחק אם הוא עומד בסוף שעה חמישית ואין לו פנאי לשרוף ולבטל אלא לעשות אחד מהם?	{נראה שבדרך כלל יש לו לבטל החמץ להוציא את עצמו מחשש ב&quot;י וב&quot;י, אולם אם הוא יודע שלא השאיר או קנה עוד חמץ מלבד מה שיש לו לפניו והוא יודע שיכול לשרפו לגמרי קודם שעה ששית יש מקום להקל לשרוף החמץ ולא לבטל פעם שנית}	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הביטול [בלילה]?	"כל חמירא [ולפי הכל בו צריך להוסיף &quot;כל חמיעא&quot;, אבל כתב התרוה&quot;ד דא&quot;צ לשבש כל המחזורים וביאר ד&quot;חמירא&quot; כולל חמץ ושאור, וכן פסק הרמ&quot;א (ע&quot;פ הגר&quot;א וא&quot;ר וח&quot;י) והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;), וע&quot;ע בשעה&quot;צ (סי&#x27; תל&quot;ו ס&quot;ק ה&#x27;)] דאיתיה ברשותי [ולא יאמר ביתי כדי לכלול חמץ שחוץ לביתו, ודלא כירושלמי] דלא חזיתיה ודלא בערתיה לבטיל ולהוי [הפקר (ח&quot;י ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)] כעפרא דארעא [ואומר &quot;ארעא&quot; לאפוקי עפר חשוב כמו זהב (ח&quot;י ס&quot;ק י&#x27;)]"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח ביום?	מוסיף דחזיתיה ודלא חזיתיה דבערתיה ודלא בערתיה, דביום אינו משייר כלום לעצמו	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומר &quot;ברשותי&quot;?	"כפשוטו כוונתו שלי (מנח&quot;י ח&quot;ג סי&#x27; מ&quot;ב, ע&quot;ש)"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט ב&quot;ביערתיה&quot;?	"א&quot;א לפרש שנשרף לגמרי דפשוט דא&quot;צ לבטל זה, אלא נראה לפרש דהיינו מה שראה ומשייר לאכול (ח&quot;י ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;). אכן, מצינו בדעת תורה למהרש&quot;ם עוד פירושים כגון: חמץ שלא נשרף כראוי או שנפלה עליו מפולת או שנמכר לגוי שלא כראוי (מ&quot;ב דרשו) {וצ&quot;ב בפירושים אלו דא&quot;כ למה אמרינן בלילה דלא ביערתיה, הו&quot;ל לבטל אפי&#x27; מה שביערתיה}"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לבטל לפני אחרים?	"לא (מהרי&quot;ק, ח&quot;י ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) {וצ&quot;ב לפי הרמב&quot;ם דס&quot;ל דמדאורייתא צריך להפקיר בפני אחר למה א&quot;צ לבטל בפני אחרים וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; רמ&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;), וי&quot;ל ע&quot;פ הר&quot;ן דביאר למה מהני שליח לבטל דאינו הפקר ממש אלא גילוי דעת דלא ניחא שהתורה יניחה ברשותו ולזה א&quot;צ לעשותו בפני אחר}"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מבטלין בלשון ארמית?	"כפשוטו מפני שנתקן ע&quot;י הגאונים בבבל וזהו הלשון של העמי הארץ (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;), אבל הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מסדר היום עוד טעם לפי שלחם הוא חיות האדם אין ראוי לזלזל בכבודו ולפיכך מבטלין בארמית שלא יבינו המזיקים והמקטרגים [והשיג עליו הגר&quot;ז (קו&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דאע&quot;פ שהמלאכים אינם מבינים ארמית מ&quot;מ המזיקין מבינים דזהו עיקר לשונם וכמ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה (מובא בב&quot;י לעיל סי&#x27; נ&quot;ו)]"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו מבין ארמית 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) צריך לומר הביטול בלשון שהוא מבין 2) בדיעבד יצא כל זמן שיודע ענין הביטול שהוא מפקיר חמצו ואינו אומר תחינה בעלמא (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), ואין חילוק בין לשון הקודש לשאר לשונות (מחה&quot;ש, ח&quot;י ס&quot;ק י&quot;ב) דהרי יכול לבטל אפי&#x27; בלב (ח&quot;י שם)"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשאר לשונות, האם צריך לפרט חמץ ושאור?	"כן כתב הרמ&quot;א, והשיג עליו הגר&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דמבואר בירושלמי דסגי בתיבת &quot;חמץ&quot; לחוד {ואפשר בארץ ישראל בזמן הירושלמי שאור היה בכלל השם &quot;חמץ&quot;, ולמעשה הכל תלוי בלשון בני אדם}"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לבטל החמץ שיתחמץ לאחר זמן?	"השע&quot;ת לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ו ס&quot;ק ג&#x27;) הביא תשובת הב&quot;ח (סי&#x27; קכ&quot;ד) דיכול לבטל בפירוש כל חמץ שיתחמץ ויבא לרשותו וכמו שמצינו ביו&quot;ד (סי&#x27; ר&quot;ד סע&#x27; ד&#x27;) דיכול לאסור על עצמו דבר שלא בא לעולם כך יכול להפקיר דבר שלא בא לעולם, וכתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דטוב לאומרו, אכן השיג עליו הקצה&quot;ח (סי&#x27; רי&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דביטול הוי כמו הקדש ואינו יכול להקדיש דבר שלא בא לעולם וגם אינו יכול להפקיר דבר שלא בא לעולם {ונראה דאם ביטול הוא רק גילוי דעת דאינו רוצה שיבא לרשותו וכמ&quot;ש הר&quot;ן דמפני זה מהני ע&quot;י שליח שפיר מצי לבטל דבר שלא בא לעולם, ולמעשה אין נוהגין להוסיף זה בנוסח הכל חמירא}"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לבטל בפה?	"הטור לקמן (סי&#x27; תל&quot;ו) כתב דיכול לבטל בלבו וא&quot;צ דיבור [ולא תקנו חכמים לומר &quot;כל חמירא&quot; אלא כך נהגו], והב&quot;י (כאן) השיג עליו דמבואר בירושלמי דתקנו לבטל בפה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תל&quot;א) דיש בזה מח&#x27; בהר&quot;ן ולמעשה המחבר והגר&quot;א ס&quot;ל דסגי בלב בלבד (ביה&quot;ל לקמן סי&#x27; תל&quot;ז ד&quot;ה בלבו)"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בני ביתו צריכים לעשות ביטול מעצמן?	"הלקט יושר הביא מרבו תרוה&quot;ד דנהג שאשתו ובני ביתו ג&quot;כ יאמרו הביטול שמא יש להם חמץ שאין לבעה&quot;ב רשות בה, אמנם מדינא א&quot;צ לחוש לזה (פסק&quot;ת אות ד&#x27;)"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחר הביטול בלילה האם מותר לאכול חמץ שנמצא בביתו אח&quot;כ?	"יש סוברים כיון שהוא בכלל הביטול אם אוכלה הרי הוא חוזר מהביטול (מגן האלף ס&quot;ק ג&#x27;), וה&quot;ה לאחר ביטול ביום אם אח&quot;כ אוכל חמץ הוא גילוי דלא היה שום ביטול, אכן יש סוברים דעדיין יש עליו שם ביטול אלא שחוזר בו מאותו חתיכת חמץ (פסק&quot;ת אות ה&#x27;)"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לומר הביטול?	"יש בזה מח&#x27; אחרונים אם יכול לסמוך על המכירה לחוד, ויש כותבים בשטר מכירה שנותנים רשות להרב לעשות הביטול בשבילו וא&quot;כ מהני ביטול של הרב, ובכל אופן יש על מי לסמוך לומר שסגי במכירה לחוד (פסק&quot;ת אות ו&#x27;)"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לבטל חמץ שעדיין לא בא לרשותו?	"תשובת הב&quot;ח (סי&#x27; קכ&quot;ד) והפמ&quot;ג (סי&#x27; תל&quot;ו מש&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;) ס&quot;ל כן, אבל החת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; קל&quot;א) חולק עליהם וס&quot;ל דלא מהני, מ&quot;מ לכו&quot;ע יכול למסור מודעה דאינו רוצה לזכות בשום חמץ בפסח (פסק&quot;ת אות ז&#x27;)"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים צריך לומר כל חמירא?	"הכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ח) הביא שיאמר הנוסח ג&#x27; פעמים, והוא כדי לחזק הענין, אבל א&quot;צ לדקדק בזה (קובץ הלכות פ&quot;ה סע&#x27; כ&#x27;), וכן נהג ריש&quot;א לאומרה רק פעם אחת (פסק&quot;ת הע&#x27; 15)"	סימן תלד סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעשות שליח לבטל?	"הר&quot;ן הביא שיטה (רא&quot;ה) שאינו יכול לבטל ע&#x27;&#x27;י שליח דביטול מטעם הפקר ואינו יכול לעשות שליח להפקר נכסיו [דהפקר הוי כנדר ואינו יכול לעשות נדר ע&quot;י שליח], והר&quot;ן חולק עליו וס&quot;ל דהכא שאני דהוא רק צריך לגלות דעתיה דלא ניחא ביה כדי שהתורה לא יניחנה ברשותו [ומש&quot;ה יכול לעשות שליח לבטל מה שיקנה אח&quot;כ (מקור חיים, ערוה&quot;ש סע&#x27; ג&#x27;)] א&quot;נ דהפקר הוי מטעם נדר אבל ביטול אינו מטעם נדר. להלכה, המחבר פסק כהר&quot;ן דאפשר לבטל ע&quot;י שליח, והב&quot;ח ס&quot;ל כהרא&quot;ה דאינו יכול לבטל, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) דבשעת הדחק יש להקל דרוב פוסקים ס&quot;ל כהמחבר [אבל לא יעשה קטן שליח (ביה&quot;ל ד&quot;ה שלוחו)]"	סימן תלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא אמרינן מילי לא מימסרא לשליח?	"היינו כשעושה שליח למסור מילי לשליח אחר אבל כאן השליח עצמו אומר הביטול ומהני, וממילא אינו יכול למנות שליח לומר לשליח אחר לעשות הביטול (ערוה&quot;ש סע&#x27; ט&#x27;) {וא&quot;כ הא דאמרינן דמדינא אשה יכולה למנה שליח לעשות ביטול צ&quot;ל דאשה לא נחשבת כשליח דבעל אלא אשתו כגופו וכמ&quot;ש הביה&quot;ל (ד&quot;ה שתבטל)}"	סימן תלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מינה שליח לבדוק [ולא אמר בפירוש שהוא שליח לבטל]?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) כתב דמסתמא אינו שליח לבטל, אכן ספר מגן האלף והגר&quot;ז מצדדין דמסתמא מינהו לבדוק כנהוג והיינו עם ביטול וא&quot;כ הו&quot;ל להשליח לבטל ג&quot;כ, והביה&quot;ל (ד&quot;ה יהא) מסיים דכל זה כשהוא ממנה שליח כשדעתו לצאת לדרך אבל כשהוא בביתו פשוט דכשהוא ממנה שליח לבדוק אינו כולל הביטול נמי, אמנם כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;) דהאידנא כשמבקשים מאחר לעשות בדיקה זה כולל אף הביטול."	סימן תלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לבטל חמצו של חבירו מדין זכייה?	כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) דאינו יכול לבטל חמצו של חבירו אע&quot;פ שהוא זכות לו כגון שהוא בדרך ושכח לבטל {ויש לפרש כמ&quot;ש הקצה&quot;ח דזכין לאדם ולא מאדם (לענ&quot;ד) א&quot;נ ביטול הוא דברים שבלב וא&quot;א לעשותו בעבור חבירו אלא אם הוא מינהו להיות שליח (ר&quot;י באק)}	סימן תלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השינוי נוסח כשהוא מבטל בשביל חבירו?	"יאמר &quot;חמצו של פלוני&quot; וגם יאמר &quot;כל חמירא דאיכא ברשותיה דפלוני דלא ידע ביה&quot; (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [ודלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) דס&quot;ל דא&quot;צ לכל זה דמסתמא נתנם לו במתנה, ושאר אחרונים חולקים עליו דבמה זכה השליח בחמץ (ביה&quot;ל ד&quot;ה חמצו)]"	סימן תלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הבעה&quot;ב צריך לעמוד אצל השליח בשעת הביטול?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא זה ממהרי&quot;ל, והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) מציין לסי&#x27; תרע&quot;ו לגבי נרות חנוכה, ותמה עליו הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;) דהתם הוא לשמוע הברכה אבל כאן אינו מברך ולפי השיטות דאינו יכול לעשות שליח לא מהני אפי&#x27; כשהוא עומד אצלו, והערוה&quot;ש מסיים דאין נוהגין לעמוד אצלו"	סימן תלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאינו בבית ולא מינה שליח לבטל?	"כתב המחבר דהוא יכול לבטל בכל מקום שירצה [וזה טוב אפי&#x27; אם מינה שליח דלפי הב&quot;ח לא מהני שליח, ועוד אפי&#x27; אם מהני שליח כיון שהוא דאורייתא דלא עשה בדיקה א&quot;כ אין חזקה שליח עושה שליחותו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)], אבל כיון שאינו רגיל לעשות כן חיישינן שמא ישכח ולהכי טוב לאשתו לבטל, אבל ביטול של אשתו אינו ביטול מעליא דהרי החמץ אינו שלה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שינוי נוסח הביטול ע&quot;י אשה?	תאמר &quot;כל חמירא דאיכא ברשות בעלי&quot; (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)	סימן תלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם האשה יכולה למנות שליח לבטל 1) כשיש לה בעל 2) כשאין לה בעל?	"1) אפי&#x27; אם מינה שליח לעשות הבדיקה טוב יותר שלא לעשות שליח לביטול דכאן אפי&#x27; כשהיא מבטלה אינו ביטול מעליא כ&quot;ש ע&quot;י שליח (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), אבל מדינא יכולה לעשות שליח דלגבי זה אשתו כגופו ומסתמא נתן לה רשות לבטל (ביה&quot;ל ד&quot;ה שתבטל), והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) כתב דנוהגין שהאשה ממנה שליח לעשות הבדיקה והביטול דאנן סהדי דניחא ליה להבעלים 2) הוי כאיש וקיי&quot;ל דאיש יכול לעשות שליח ה&quot;ה אשה שאין לה בעל (מ&quot;ב שם)"	סימן תלד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביתום 1) שיש לו אפוטרופוס 2) שאין לו אפוטרופוס?	"1) לכתחילה האפוטרופוס צריך לבדוק ולבער ולבטל חמצו של היתום, ואפי&#x27; לשכור פועלים לעשותו. ובדיעבד אם לא ביער [ולא מכר את חמצו (מבואר בח&quot;י דכך צריך ליגרס במ&quot;ב)] ועבר עליו הפסח אינו מחויב לשלם לו תשלומין דלא נחשב כפשיעה (ח&quot;י ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), ועי&#x27; במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תמ&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ב) 2) אין קונסין אותו אם עבר עליו את הפסח (מ&quot;ב שם) [ולפי&quot;ז מייעץ הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) אפוטרופוס ששכח למכור חמצו של יתום והגיע שעה ששית יסלק אחריותו מחמץ ויהיה מותר אחר פסח {ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תל&quot;ה) במח&#x27; בין הנוב&quot;י וחזו&quot;א לגבי מי שירש חמץ באמצע פסח}]"	סימן תלד סעיף ד		
